ראש כבש בנוסח הבדואי המסורתי

להשרות את האורז שעה במים מלוחים (הכי טוב זה מי ים), להחליף את המים כל רבע שעה. בכלי מכוסה..

להשרות את השעועית כמה שעות במים מלוחים. בכלי מכוסה..

להכין את המרינדה..

לנקות את הראש, לשבור את העצם. להשרות את הראש במרינדה כמה שיותר זמן. לפחות 3 שעות. אפשר להשרות אותו שלם ולשבור אותו אחרי זה..

לבשל את השעועית והאורז שעה על אש קטנה, אחרי הרתחה, בסיר מכוסה..

לבשל את הראש אחרי ההשריה במרינדה - בנפרד, עם מעט מים והרבה אדים - בסיר מכוסה, על אש קטנטנה, הרבה הרבה הרבההההה שעות. ברבע השעה האחרונה מוסיפים את האורז והשעועית, טועמים ועושים תיקוני תיבול, מגדילים את האש לכמה דקות אחרונות ומכבים אותה..

מגישים אותו חם. לוהט. את המרק עם התוכן בנפרד, בתור מנה ראשונה - ואת המוח בנפרד, בתור מנה עיקרית, עם סלט חסה ועם חומוס וטחינה והרבה סחוג חום (המתכון בספר שלי הוא בדואי). עם ערק. בסוף קפה שחור חזק, עם ג'חנון ובלי סוכר. או ממש קצת סוכר. .

זו ארוחה בשמחות של הבדואים משבט המזיינה. מאז שפינינו את סיני השבטים הבדואים התערבבו, הם עברו לחיות בכפרים והפסיקו לנדוד. החקלאות שלהם לא השתנתה, אבל עכשיו חלק מהם חיים בקהיר ועברו להתעסק בתעשיה ונסחר. .

בכל זאת המנהגים שלהם כמעט לא השתנו, כולל המתכונים הנהדרים והחפלות והשמחות שלהם. מכיוון שיש המון בדואים בחלק מארצות ערב וגם בארץ, אז יש עכשיו הרבה ערבובים כי הנדודים שלהם בין הכפרים והעיירות מערבבים את השבטים ומסורת הטוהר השבטי לאט לאט נמחקת. ראשי השבטים ואנשי הדת כבש לא על מנסים למנוע את זה, אבל האמת היא שזה דווקא טוב ובריא יותר ככה, מכל הבחינות. בריאות, כלכלה, חברה, תרבות... :).