הירשמי עכשיו ותוכלי לשמור מתכונים, ליצור לעצמך את ספר המתכונים שלך, לבנות רשימת קניות ועוד
להרשמה
הנה הרפתקה שטובה לימי הקורונה, כשכל כך משעמם. ועד להודעה חדשה אין לי שיניים. אני בכל זאת רוצה לאכול ירקות, בשביל הבריאות :-) אה, אם אין בסביבה חוק, או שאין אש מתאימה לווק, אפשר להשתמש בסיר תימני עמוק.
לקבלת הספר של אורנה לביא במייל לחצי כאן
קודם כל אני מכינה את הרוטב ושמה אותו במקרר. הוא יכול להיות כמה שעות במקרר או כמה ימים בפריזר. לפני ההגשה אני מוציאה ומחממת אותו..
חיתוך כל הירקות למילוי, וערבוב שלהם..
הכנת הבצק - הוא צריך להיות נוח ללישה, לא ממש קמחי אלא קצת לח. .
להרתיח את השמן בווק, על אש מאד מאד מאד חזקה. היא צריכה להישאר חזקה כל הזמן..
עכשיו לפרוס עלי בצק, למלא אותם, לסגור אותם ולזרוק אותם לשמן לכמה דקות. להוציא אותם למסננת נירוסטה ואחרי כמה דקות לנייר סופג לכמה שניות ולקערה - לא לקערה מפלסטיק, הפלסטיק מפריש גזים רעילים אם שמים בו משהו חם. לכסות אותה כדי לשמור על החום של האגרולים..
הגשה - טרי וחם, לטבול ברוטב ולגלגל בשומשום..
אצלנו ובכלל במערב, מקובל לאכול את האגרול בתור מנה ראשונה, אבל בסין אין מנות. הכל על השולחן וכל אחד לוקח לצלחת שלו מה שמתחשק לו..
טיפ מאולתר שלא מקובל בסין - היום טחנתי את המילוי, זה היה לי יותר קל לאכילה, במצבי חסר השיניים..
אפשר להוסיף למילוי גם קצת בשר עוף למיניהו (לא בקר) או דגים, אפשר גם פירות ים, אבל הבסיס הוא צמחוני..
כתבתי שהקושי הוא בינוני, כי צריך להשתמש בחושים ולדייק בכמויות ובזמנים. וגם כי צריך אש מאד חזקה, מתחת לווק וגם מסביבו..
