מאת: אוראל ריצ'לנד
גַּם אַתֶּם שׁוֹאֲלִים.. לָמָּה לֹא שָׂמִים יוֹתֵר מֵהַשּׁוּם הַקָּטָן שֶׁיֵּשׁ בַּקֻּפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים שֶׁל הַזֵּיתִים/מְלָפְפוֹנִים? אֲנִי מֵת עַל זֶה כְּתוֹסָפוֹת לְסָלָטִים סֶנְדְּוִיצִ'ים וְכוּ' זֶה מֵעִיף אֶת הָאֹכֶל... אָז לָקַחְתִּי פְּרוּסוֹת שׁוּם יָבֵשׁ וְאֶת הַמִּיץ שֶׁל הַמְּלָפְפוֹן חָמוּץ/זֵיתִים וְהִכְנַסְתִּי לְצִנְצֶנֶת.. וְיוֹם לְמָחֳרָת נֶהְנֶתִּי כָּל כָּךְ מֵהַכָּרִיךְ שֶׁלִּי וְהַחֲמוּצִים עַצְמָם מְקַבְּלִים טְעָמִים כְּאִלּוּ כָּבַשְׁנוּ אוֹתָם בַּבַּיִת בְּעַצְמֵנוּ אֲנָשִׁים עָפִים עַל זֶה



